קטיה שורצמן ספר שירים וירטואלי

חזרה לדף הבית 

        דו-שיח עם הים      

   חלום אבוד        צילום תקריב          שיש לי ים              טעות בזיהוי           חמלה        טפטוף    מצוות הים       בגידה בים         זיוף שקיעות            מה שעושה לי הים         לבד מול הים      תלונה נגד הים  לקרוא לזה שיר

עיניים של ים - לשמוליק קראוס

 

 
 

 

 
 

דו-שיח עם הים

בערב שוב סער הים

בבוקר הוא נרגע והתנצל.

כל הלילה נסעו גלים

גבוהים בכביש החוף

חורקים מנוע מעוצבן

תל-אביב הרצליה יפו ושוב

כחוזרים על אותן הברות

של אטיוד על פסנתר

באקורדים רמים.

"את אינך אשמה"

 הוא אמר אחר-כך

"שיש בי כה הרבה

גלים מחושמלים"

"זה לא אישי נגדך,

אני הלא חבר,

את חברה שלי."

על סף האור, לחש.

 ואני כמו תמיד

התביישתי לומר

את שבאמת חשבתי

"לו רק ידעת כמה

שאתה יפה כשאתה כועס"

 

תל-אביב: 3.1.1994

חזרה לראש העמוד

תלונה נגד הים

לשו אי אן

בן 25 אבל עדיין ילד

שלא ממש רצה לבלוע את כולך

כיצד אפשר

שיש בך את כל העומק שיכול להיות לים

ולא ראית

שצחק.

 

איך ככה הוותיק והזקן

מכה בנער מערבולת ואומר:

הנני, בא

נראה אותך שותה...

 

ומה עשית לי עכשיו

כולי דמעה אחת צלולה

שיש משוררים אשר אומרים,

כי היא

תמיד תלך אליך

לו אך יכולת להמתין

ימים ספורים

עד קץ הסתיו

ובא גשמים גדולים

שימלאו אותך לשובע

ולא הייתי מוכיחה.

 

תל-אביב: 29/9/2006

חזרה לראש העמוד 

חלום אבוד

 כשאין  כוחות לומר את האמת

אני הולכת לקשט מילים

בונה סירות קטנות

מקיפולי חלום

ומשיטה אותן במים.

 

מישהו רחוק

אולי בחוף הספרדי

ישב לו על החול

ימצא את מכתבי

טמון בתוך בקבוק

שייפלט

ישחה

יצלול

יציל

מתהומות

בעוד ארבע מאות וחמישים שנה.

 

תל-אביב: 24/6/1997

חזרה לראש העמוד

 

לקרוא לזה שיר

אתה יכול לקרוא לזה

פצעים יפים

הצורה שהדמעות מקבלות על דף

אתה יכול לקרוא לזה שיר

 

או ללחוש סודות לא מובנים

כמו הגלים בחוף שלי

ולהבטיח אהבת עולם ולשקר

כמו הליצן ההוא

ולגרום לי לבכות

ולקרוא לזה שיר.

 

 

 

 

חזרה לראש העמוד

צילום תקריב

 הים הזה שמתכנסים אליו

אינו יודע להבחין בין הדמעות

מטבע הדברים

אתה רוצה לחרוט שמך

על ראשי הרים

באותיות רמות

שישאר.

בזמן קצוב מראש

מנין הרכסים נראה כמו

יספר עד סוף כל הימים,

חמור עולה במדרגות

ועל גבו המיוזע

מכשיר כתיבה כבד,

זה מבטך אשר בוהה לפעמים

ומחפש קופת כרטיס

לדרך הקלילה.

בהיותי שונה ממך,

שבויה ביופי

השלכת כמו פריחה בלי הבדלים

מתוך שמחת שינוי

הוא טבע הדברים

שיום אחד נהיה מהות אחרת

בלי קשר לרצון שלנו להתמיד,

מעריצה את הכוחות

הכישרון שלך לסבול

והחמלה

שיש בי גם.

 

תל-אביב: 19/2/1998

חזרה לראש העמוד

 

שיש לי ים

מקנאה בעצמי

שיש לי את הים

פרוש מול עיני

מלאות אהבה

הוא גבר מחייך בפה חתום

כחול אפור תמים ומהפנט

אינו רוצה לקחת כלום ממני

רק לתת

חזרה לראש העמוד

 

טעות בזיהוי

ותגיד לי אולי לא קוראים לך ים

כי אפשר ששיחקת בי שוב

אם אף הסערות שלך

מכות אצלי גלים

שברו חלונות

 וגגי עף

נשארתי

חשופה אליך

עומדת בלי מגן

שקועת געגועים

אתה נמצא קרוב מולי

משקפיים כהים מסתיר אור

מקל עיוורים מחזיר לך קולות

פן תתקל באהבה ועיניך רואות.

 

תל-אביב: 22/9/1999

חזרה לראש העמוד

חמלה

זה הים שעשה בה

אותן נפלאות

שהלכה לקראתו

לבדה

הוא חיכה לה

איתן וכחול מבטו

ותמך ואחז בידה.

 

הוא ידע שתיקתה המטעה

של אחת האוגרת דמעות לבפנים

היא פצועה וקטועה

מסתובבת בוכה כבר שנים.

 

הוא לא לקח אותה אליו,

כי חס על נשמתה

ברוחב לב הקצה לה אחוזה בחוף

לשמור לו קונכיות צדפים

לשבת כל היום ולהלל פניו

לרקוד עם השחפים.

  

יולי 1998

 חזרה לראש העמוד

 

טפטוף

 רק טפטוף של ימים אפורים

לוקח הזיה

שכבר כמעט היתה לגשם אמיתי

בנתיב נהר הזמן

לאוקיינוס שכחה.

 

אלא אם כן אתה

בונה

מתוך קליפת הזיכרונות

הכי כמוסים שלך

סירת אגוז

ומשגר בה

מלוא הקובץ

של חוקת האהבה

לראש הר אש

הכי גבוה בעולם

וממתין.

 

תל-אביב: 11.8.1998

 חזרה לראש העמוד

 

מצוות הים

ובאותו היום הים שלי אמר לי

"האיש הזה,

תתני לו כל שיבקש,

אפילו את החלומות

"מדוע כך?" שאלתי את הים

"הלא החלומות הם כל שיש לי באמת,

אולי אתן לו ספר, או צילום

אכתוב לו שיר, מדוע את חיי?"

וכתגובה הפך להיות מרקם מרבד מתכת

בצבע של כספית

ואחר כך היו בו כל אפשרויות גווני ירוק,

אפור, כחול

"שעיניו כעיני" הוא ענה.

 

תל-אביב: 21/4/1999

חזרה לראש העמוד 

 בגידה בים

לשיר באתר איגוד הסופרים - קובץ גג

בלילה בו מגע מבט הים שלי

הוסט אל ים אחר

כחול אף הוא עמוק

קסום זוהר,

הייתי כבוגדת.

 

תל-אביב: 31/3/03

 חזרה לראש העמוד

זיוף שקיעות

לשיר באתר איגוד הסופרים - קובץ גג

הציור הזה אינו נכון

לא כך נרשמת השקיעה

צריך להיות חיבור בין כל המרכיבים

לגעת בגלים קלות ולעלות

עד קצה העננים

השמש מסתתרת

ואחר כך מתגלה

שקיעה אינה חד-שיח

של רגיש לתוך עצמו

עוטף במחלצות מילים

ומשתמש לכבוש

הנשמה בלי לחשב

את מחירה למישהי כנגד

שקיעות לא נועדו

למי שמדבר על אהבה

אבל למעשה פוצע

כמו אימא שמכה.

חזרה לראש העמוד

 

מה שעושה לי הים

להתאהב זו החלטה של אמיצים

הפוחזים יתהדרו בלב הפתי

שנפל להם בפח,

עצמות גולגולת באבנט אוכלי אדם.

על כן צריך לחשוב, להיזהר

הרבה לפני

בכל ספרי הפיסיקה למתחילים

כתוב על סוד המשיכה שיש

למסה קורסת.

 

יושבת מול הים

והגלים שלו עולים במדרגות

בעדינות מכים בדלת

ואני לבושה אפודה חדשה

ומכנסיים הדוקים

אומרת לו

"איני פוחדת"

ו"אתה יכול להיכנס

מתי שרק תרצה

ולהציף אותי

כל פעם מחדש".

  חזרה לראש העמוד

 

לבד מול הים

שוב נשארתי לבד מול הים

עוד חלום שהיה

ונשבר.

העוזרת ניקתה

את הבית

ומכונת הכביסה

חידשה את

החולצה

שהוא קילף בעדינות

לפני שתכנס למייבש.

רק בילי הולידיי

צרחה בקול ניחר

כמטורפת

"אהובי חזור אלי!"

ואני ריחמתי עליה

כל-כך.

 חזרה לראש העמוד

 

עיניים של ים

שיר "עיניים של ים" לשמוליק קראוסלשמוליק קראוס

 

 

 

כשאמרתי שלום

הוא היה מחייך בעיניים של ים

ולוקח עולם

יש בו מים רבי סערה

מזלי הגדול שאינני שוחה

אלא רק מסתכלת

 

הוא עיניים של ים

תהומי וסוער עד רוגע וגם

לא אבוא במניין הנשים

שטבעו בעיניו

שמכה בגליו לפעמים ופוצע

 

בל תלינו עליו

הוא עיניים של ים

כך נולד

איש עשיר בקולות

היושב על חופו

ושומע שיריו.

 

 חזרה לראש העמוד

 

 

 

 

© כל הזכויות שמורות לקטיה שורצמן